אודות בית הכנסת
-
››
-
››
-
››
-
››
-
››
-
מושב זיתן
מאחר ולאהבה אין גבולות , אין היא מתקשה לנדוד על פני מרחבים. אהבה זו נשבה ממדבריות אפריקה והתנחלה כאן בארץ הקודש.
מושב זיתן, השוכן בשפלה הפנימית מספר קילומטרים צפונית ללוד, הוקם בידי יוצאי הכפר זליטן, שממזרח לעיר הבירה טריפולי שבלוב, ובליבו – בית כנסת מפואר ומרהיב במבנה ארכיטקטוני וביופיו.
הכפר זליטן שבלוב שכן לשפת הים התיכון בליבה של נאות מדבר שופעת מים וירק. המקום היה מרכז גידול התמרים בלוב, והוא נודע בזכות האתרים המקודשים בו. בעיקר קברו של הקדוש המוסלמי סידי עבד אל-סאלם ובית הכנסת היהודי "צלאת בושאיף".
האדון בושאיף ואשתו היו זוג ירא שמים, צדיקים בכל אורחותיהם, נדבנים גדולים ועשירים מופלגים. כאשר מת בושאיף הייתה האלמנה שבורת לב. היא ביקשה דרך באמצעותה תנצחי את זכרו ותפעל לעילוי נשמתו. היא בדקה ומצאה שהמנוח הותיר בירושתן כברת קרקע גדולה אותה רכש בערביי זליטן. הגברת בושאיף החליטה להקים לזכר אהובה את בית הכנסת המפואר והיפה ביותר בכל צפון אפריקה . אמרה ועשתה.
בית הכנסת "בושאיף" המפואר יה לאתר עליה לרגל ליהודים ולמי שאינם יהודים, שמן הפך לאגדה ויחסו לו סגולות רבות. ביולי 1867 נשרף בית הכנסת. בקרב היהודים והמוסלמים גם יחד נפוצה השמועה כי הקדוש המוסלמי סידי עבד אל סאלם הוא שיצא מקברו ושילח אש בבית התפילה של הכופרים המתפללים בשכנות לקברו. איש לא הוכיח טענה זו אך גם איש לא הוכיח את היפוכה. דבר השריפה של בית הכנסת הפר לעניין דיפלומטי שטופל בדרגים הגבוהים ביותר של האימפריה העותומאנית. בשנת 1870 ניתנה הוראה חד משמעית מאת הסולטאן הטורקי על פיו מחויבים התושבים המוסלמים בזליטן לממן את שיקום בית הכנסת. וכך היה. האלמנה בושאיף הבטיחה לבני קהילתה כי תוסיף לשמש כפטרונית בית הכנסת המנציח את זכר בעלה האהוב, התמידה בתפקיד זה כל חייה ויש אומרים, גם אחרי מותה.
כל למשל, אחד מגדולי התורמים לבית הכנסת היה הסוחר העשיר ויטוריו בנג'מין. והנה בשנת 1942 ישב בנג'מין זה במשדרו ולפתע נגלתה לפניו כבחלום אישה שאותה לא ראה מימיו. היא ציוותה עליו בתוקף לצאת מיד מן המדרש. מבועת מן המראה, נס בנג'מין מן המקום, כשהסב ראשו לאחור, ראה כי הבית כולו הפך לגל חורבות בעקבות הפגזה אווירית של מטוסים בריטיים אשר לחמו באותם הימים בצפון אפריקה בגרמנים ובבני בריתם. בנג'מין בירך ברכת הגומל בבית הכנסת בושאיף וטען כי אותה שאיה שהצילה את חייו,הייתה האלמנה "בושאיף" שהטריחה עצמה מן השמים בכדי להציל את חיי התורם.
יהודי לוב היו מאז ומתמיד בעלי הכרה ציונית. כשקמה מדינת ישראל עלו יהודי זליטן לארץ ישראל, ובשנת 1950 הקימו סמוך ללוד את מושב "זיתן" המזכיר בשמו את עצי הזית בהם משופע האזור ואף את שם כפר מוצאם, זליטן.
במלאת שלושים שנה למדינת ישראל הושלם מבצע סבוך שהיה בגדר הגשמת חלום ישן . במושב זיתן הוקם בית הכנסת זהה לחלוטין לזה שהקימה בזליטן הרחוקה הגברת בושאיף לכבודו ולזכרו של בעלה האהוב.